מחקרים על מגנזיום

(מתוך כתבה שפורסמה במגזין בריאות של עיתון הארץ ב-31.5.12)

 



"ההמלצות הבינלאומיות לצריכה של מגנזיום הן 400-450 מ"ג ליום", אומר פרופ' שכטר, "ואילו במערב אנו צורכים כמחצית
מזה. על אחת כמה וכמה באזורים חמים כמו במדינת ישראל, שבה מאבדים הרבה מגנזיום בזיעה ובשתן. המשמעות היא שאנו נמצאים במחסור של מגנזיום לאורך שנים רבות". חסר של מגנזיום בגוף אינו בא לידי ביטוי באופן מיידי. זהו נזק איטי
המצטבר בגוף, הבא לידי ביטוי בשלבים מאוחרים יחסית. כאשר הנזק בא לידי ביטוי, הוא עשוי לגרום לעייפות כרונית, להתכווצויות בשרירי הרגליים בקרב ספורטאים, לכאבים בשרירים אצל מבוגרים, להפרעות בקצב הלב, לצמיגות יתר של הדם, לחסימות בכלי הדם ועוד.



 

חוסר במגנזיום יכול גם לגרום להפרעה במלחים אחרים. לדוגמה, למגנזיום יש תפקיד חשוב במנגנון המאפשר כניסה של אשלגן אל תוך תאי הגוף. בהעדר המגנזיום האשלגן לא ייכנס לתא אלא ייצא ממנו, וכך התא ימות. "המגנזיום הוא שומר הסף שלהחיים שלנו, ומכאן חיוניותו".



הציטראט או האוקסיד?



הצריכה של מגנזיום יכולה להתבצע באמצעים טבעיים, דרך המזון; כמו גם בעזרתם של תוספי מגנזיום. "ים המלח הוא מקום הייצוא הגדול בעולם של מגנזיום. אנו מייצאים מגנזיום לארצות כמו גרמניה וארה"ב, שם מייצרים תכשירים עם מגנזיום המגיעים לאחר מכן לישראל", מתאר פרופ' שכטר את האירוניה במציאות. כל זה השתנה לאחרונה, לאחר שחברת נווה פארמה החלה לייצר ולשווק בישראל תוסף מגנזיום חדש. "אפשר לחלק את תוספי המגנזיום לשני סוגים: מגנזיום ציטראט או מגנזיום אוקסיד מונוהידראט. עד שנכנסה החברה הישראלית לשוק המגנזיום, היה בישראל רק מגנזיום מסוג אחד - מגנזיום ציטראט שיובא מגרמניה. נוה פארמה מייצרת מגנזיום אוקסיד מונוהידראט".



הגיוון החדש בתחום הניע את מכון הלב בשיבא לבצע מחקר, שמטרתו לבחון את מידת היעילות של שני המוצרים. המחקר נעשה על אנשים בריאים, והשתתפו בו 40 אנשים. בשלב הראשון קיבלו 20 משתתפים למשך חודש מגנזיום ציטראט
והשאר מגנזיום אוקסיד מונוהידראט, באופן שאיש לא ידע מי מקבל איזה תוסף, כולל אנשי הצוות. לאחר מכן נערכה הפסקה של חודש מצריכת המגנזיום, ובסופה התבצעה ההחלפה: מקבלי מגנזיום ציטראט קיבלו למשך חודש מגנזיום אוקסיד מונוהידראט, ולהיפך.



 

"זו השיטה הכי מדויקת לבדוק השפעה של תכשיר מסוים", מבהיר פרופ' שכטר. בתחילת המחקר, בסוף החודש הראשון, בתום ההפסקה ועם סיום נטילת התוסף השני, נבדקו המשתתפים במכון. נלקחו מהם בדיקות דם למלחים שונים, ובוצעה בדיקה של רמת המגנזיום התוך תאי, המבוצעת רק בארצות הברית. בדיקה זו נחשבת למדויקת ביותר לבחינת רמת המגנזיום בגוף האדם, שכן רוב המגנזיום נמצא בתוך התאים ולא בזרם הדם. בנוסף, עברו כל המשתתפים 4 בדיקות של רמת שומני הדם ובדיקות של תפקוד הטסיות הדם.



מגנזיום אוקסיד מונוהידראט נספג פי 3

​

תוצאות המחקר הדהימו את פרופ' שכטר ואנשיו. "עד היום ידענו מדיווחים שונים, שלא היו מבוקרים היטב, שמגנזיום ציטראט נספג יותר טוב ממגנזיום אוקסיד מונוהידראט. במחקר הנוכחי מצאנו בדיוק את ההיפך. מגנזיום אוקסיד מונוהידראט נספג פי 3 יותר טוב מאשר מגנזיום ציטראט. בנוסף, בניגוד למגנזיום ציטראט, המגנזיום אוקסיד מונוהידראט הוריד את סך הכולסטרול כמו גם את רמת הכולסטרול הרע בצורה מובהקת לעומת המגנזיום ציטראט. עוד נרשמה ירידה משמעותית בחלבון CRP המהווה סמן לדלקת בגוף עם צריכת המגנזיום אוקסיד מונוהידראט. זהו נתון חשוב, כי רמה גבוהה של חלבון זה מנבאת אירועי לב. יחד עם זאת, שני התכשירים שיפרו את מצב טסיות הדם. "מבחינת תופעות הלוואי, לא צפינו בתופעות לוואי משמעותיות
עם שני התכשירים. כלומר, בשקט רב אני יכול לומר שלפחות ברמה המידית, אין ספק שמגנזיום אוקסיד מונוהידראט הוא לאין ערוך יעיל יותר בספיגה ובהשפעה הקלינית מאשר המגנזיום ציטראט".

מגנזיום הוא אחד המלחים החשובים בגופנו בפרט ובטבע בכלל. כך לדוגמא אחראי המגנזיום בעקיפין לצבע הירוק המאפיין את הצמחים בעולמנו. הכלורופיל, המעניק לצמח את הצבע שלו ואחראי על תהליכי הפוטו סינתזה, נוצר הודות למגנזיום. בגוף האדם ישנם קרוב ל-350 תהליכים היוצרים ושורפים אנרגיה, תהליכים הדרושים לצורך הפעילות השוטפת שלנו. כל אלו נוצרים ומתקיימים הודות למגנזיום. "ללא מגנזיום אין חי ואין צומח", אומר פרופ' מיכאל שכטר, מנהל יחידת המחקר הקליני במכון הלב בבית החולים שיבא, "ואנו זקוקים לו מרגע יציאתנו לאוויר העולם".

 

אל מול החשיבות של המגנזיום בחיינו, עומדת העובדה לפיה אנו צורכים פחות ופחות מגנזיום. אחראיים לכך המזונות המתועשים, התרופות והתכשירים שאנו נוטלים, תהליכי הבישול של המזון ועוד פעולות, המכניסות לגוף שלנו כמות קטנה יותר של מלח זה, או לחילופין גורמת לגוף להוציא את המגנזיום שיש בו.